גופים ומיזמים שזכו לתמיכת לוין אמנות חברה ותרבות

הוקמה על בסיס חזונם של מייסדיה, האמנים מיכאל קובנר ואבנר לוינסון, במטרה ליצור פלטפורמה עצמאית לאמנים כישרוניים בישראל בראשית דרכם בעלי קול ייחודי בנוף האמנותי העכשווי. יעוד התערוכות והפעילויות התרבותיות הוא ליצור ערך מוסף חברתי על ידי מתן מרחב לאמנים מהפריפריה ולחזק אמנות ישראלית מקורית.

פועל מאז 1998, מאגד 9 מרכזים ברחבי הארץ ונאבק באלימות מינית באמצעות פעילות פרטנית של טיפול וחיזוק הקורבנות, בפעולות להעלאת המודעות בחברה ולהרחבת השירותים, ובאמצעות יצירת גוף ידע ומודלים המתאימים לאוכלוסיות מגוונות ותיקוני חקיקה שונים. האיגוד משת"פ עם כל הגורמים העוסקים בנושא, משטרה, פרקליטות, משרד המשפטים ומח"ש ומקיים הנחיות מקצועיות בנושא: כמו כן מפעיל האיגוד קו חם למניעת הטרדה מינית בעבודה, בשירות לאומי, בתנועת הצופים ובתעשיית הקולנוע, ובין מפעליו מספר תיקוני חקיקה לחוק למניעת הטרדה מינית הכרוכים בניצול מרות וסמכות, חיסיון דעת מומחה והעברת נטל ההוכחה, וכן תיקון לחוק זכויות נפגעי עבירה המאפשר לנפגעת לבחור את מין החוקר.

היא תנועת צעירים שנוסדה בשנת 2003 על ידי קבוצת סטודנטים ירושלמים בשיתוף אנשי עסקים בעיר, במטרה לחזק את העיר ירושלים שתהיה טובה, מושכת ורלוונטית לצעירים ותשוב להיות מרכז תרבותי-כלכלי חזק ומוביל, כיאה לבירת ישראל. לאורך השנים, יזמה רוח חדשה מאות פרויקטים ותכניות פורצות-דרך, שאומצו בהדרגה על ידי המגזר הציבורי והפרטי בעיר ובהם השתתפו עשרות אלפי צעירים וצעירות. העמותה פועלת בשיתופי פעולה רבים עם כל גוף החולק את חזונה ומתוך כך בין שותפיה עיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י), קרנות פילנתרופיות, ארגוני חברה אזרחית, המגזר העסקי בירושלים, מיזמים מקומיים ועוד.

המרכז על שם שפרה בן ציון ז"ל לנערות בסיכון בשומרון, מעניק בית מוגן ואוהב ומרחב בטוח עבור נערות ומספק להן הזדמנות לבנות את חייהן ולהתפתח בסביבה תומכת ומוגנת. רבות מבוגרות המרכז המשיכו לשירות והשכלה גבוהה והצליחו בשיקום חייהן.

היא עמותה שהוקמה בשנת 2007 העוסקת בתחום הקהילה והחברה. מטרות העמותה: עריכת ימי עיון, סיורים ומחקרים לחיזוק זהותה הציונית של מדינת ישראל ועידוד המוטיבציה לגיוס לצה"ל.

הוקמה בשנת 2016 והיא חלק מפרויקט "העם היהודי המאוחד" אשר מפגיש יהודים מכל הגוונים- שמאל, ימין, חילונים ודתיים, בישראל וברחבי העולם. באמצעות סדנאות חווייתיות ומקצועיות הפרויקט תומך ומקדם פעילויות חברתיות המעודדות אחדות יהודית. בחמש השנים האחרונות, נעשה מאמץ עצום ופעילות רבה בשטח כדי לגשר על פערים בחברה הישראלית כמו בין האוכלוסיות החילונית והדתית.

הוקמה בשנת 1983. היא שוקדת על טיפוח הקשרים בין המוזיאון לבין קהילת שוחרי האמנות, הארכאולוגיה, האמנות היהודית והאתנוגרפיה. האגודה פועלת לקירוב חבריה לפעילותו הענפה והמגוונת של המוזיאון ונעזרת בהם לקידום המוזיאון ולהפצת דברו לציבור הרחב.

כיתר אגודות הידידים של הפילהרמונית הישראלית ברחבי העולם, יעודה של אגודת הידידים באוסטריה היא הבטחת עתידה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, שמירת איכותה המוסיקלי, קידום חינוך מוסיקלי ותמיכה באירועים ובסיורים הנוגעים למוסיקה. זיקתה של אוסטריה לפילהרמונית היא עמוקה. תשעה מחבריה המייסדים של הפילהרמונית הגיעו לארץ ישראל מוינה, ביניהם גם המנצח הראשון שלה צבי הפטל.

פועל משנת 1998, מסייע לנפגעות אונס באנונימיות מוחלטת ומתוך מטרה להעניק טיפול ושיקום ולהשיבן למעגלי החיים. הארגון משרת כמיליון תושבים מאשקלון וקריית מלאכי בדרום ועד לוד ונס ציונה בצפון. הוא פועל בתיאום עם הרשויות השונות ומקיים סדנאות למניעת אלימות מינית בקרב בני נוער במערכת החינוך הפורמלי והלא פורמלי. בין יתר פעילויות הארגון: הרצאות והכשרות לצוותי חינוך והורים ובמקומות עבודה, קו חם ומפגשים עם נפגעות ובני משפחותיהן, סדנאות למאות אנשי ונשות מקצוע כל שנה וטיפול והדרכה של נוער בסיכון.

הינה מסגרת יצירתית ייחודית בארץ ואף בעולם – בית הפקה גמיש וורסטילי, הנותן במה וליווי אמנותי, הפקתי ושיווקי ליוצרים עצמאיים, הנעים בין דיסציפלינות שונות — מחול, תיאטרון, מוזיקה, וידיאו, שירה, ופרפורמנס – ומשלבים ביניהן ליצירת שפה בימתית חדשה. הזירה התאפיינה מאז הקמתה ביכולת מרשימה לזהות מגמות אמנותיות חדשות ולהביאן בפני הקהל הרחב, שוחרי תרבות ואנשי מקצוע. לכן היא גוף בעל זכויות עצומות והישגים אמנותיים מקוריים בשדה התיאטרון והמופע הבינתחומי בארץ. לפעילותה של הזירה הבין-תחומית בירושלים חשיבות עכשווית ורלוונטית, כמו גם חשיבות תרבותית היסטורית שניתן לשייכה לפאזת התפתחות המופע הבין-תחומי באמצע שנות ה-80.
בתקופה זו החל המופע הבינתחומי להשתייך לשדה התיאטרון, כגלגול נוסף של תרבות המיצג שהתפתחה בישראל בשדה האמנות החזותית. זוהי פלטפורמה ייחודית, המאפשרת את קיומם של פרויקטים אמנותיים ומאז הקמתה עומדת ביעד, באג'נדה המוצהרת שלשמה נוסדה: קידום היצירה הבין-תחומית.

קיבוץ קטורה וגם מכון הערבה הפועל בתוכו שימשו כר פורה לסרט “האופטימיים” של אליעזר יערי (במאי) ואירית אמבר (מפיקה). הסרט מתחקה אחר ד”ר טארק אבו חאמד, כימאי שמחליט בעקבות הצעת עבודה להתפטר מעבודתו כסגן המדען הראשי במשרד המדע הישראלי ולעבור עם משפחתו מהכפר צור באהר ליד ירושלים לקיבוץ קטורה.

המוזיאון היהודי בכיכר היהודים (Judenplatz) שבוינה מנסה להתחקות אחר חייהם של הקהילות היהודיות בוינה החל מן המאה ה-14 ועד היום. יעודו של המוזיאון הוא לשמש מוסד הנצחה לזכר יהודי וינה שגורשו ונרצחו במחנות ההשמדה.

פועל מעל חמישים שנה ומשמש כמרכז לימודים אקדמי, כמרכז הכשרה וכמרכז אמנותי תרבותי לכל תושבי הסביבה. המכון לאומנויות הוא מכון ידוע ובעל שם, שלצד לימודי אמנות מפעיל גלריות לאמנות פלסטית, קדרות וצורפות.

הסרט מתחקה אחר הגירת יהודי אוסטריה לפלשתינה במהלך מלחמת העולם השנייה ומתאר כיצד עזבו את אירופה ונטלו חלק בהקמתה של מדינת ישראל. הסרט שודר בשנת 2018 לרגל 70 שנות עצמאותה של ישראל. הסרט התאפשר בין היתר בזכות תמיכת לוין אמנות, חברה ותרבות.

לינק של הסרט ביוטיוב:
https://www.youtube.com/watch?v=K4XkJpuDq6o

פרטים על הסרט באתר ערוץ הטלוויזיה האוסטרי ORF:
https://tv.orf.at/orf3/stories/2911650/

הפרויקט מתמקד בגילויים חדשים ועדכניים של הממצאים הארכיאולוגיים בגן הלאומי של בית שאן (קרמיקה, חקר המטבעות, חקר הכתובות והתחריטים ועוד). זכה לתמיכה פילנתרופית רחבה מצד שני גופים שמטרתם קידום וטיפוח התרבות, המחקר והערכים הדמוקרטיים בישראל: קרן יד הנדיב של משפחת רוטשילד ולוין אמנות, חברה ותרבות.

התרומה הנאה מלוין אמנות, חברה ותרבות התקבלה עבור תמיכה בתלמידי מחקר מצטיינים לתואר שני ושלישי ולמימון סדנה בינלאומית לתלמידי מחקר בקמפוס בתל אביב. החוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב הוא חוד החנית של לימודי מחשבת ישראל, פילוסופיה יהודית וספרות חז״ל בארץ ובעולם. בחוג חוקרים ומלמדים את ההגות היהודית החל מהמשנה והתלמוד דרך הפילוסופיה היהודית בימי הביניים, המיסטיקה היהודית, המאגיה והקבלה, הפילוסופיה היהודית החדשה, החסידות והציונות. מעבר לעניין המחקרי, החוג פועל גם מתוך מחויבות עמוקה לעתידה של היהדות בישראל ומחוץ לה. במסגרת החוג מתחנכים מורים לתרבות יהודית ומחשבת ישראל ודור העתיד של החוקרים והפילוסופים היהודים.

אידאה – מרכז לדמוקרטיה ליברלית הוקם בשנת 2017 במטרה לקדם סדר יום דמוקרטי-ליברלי במרחב הציבורי בישראל, באמצעות תכניות חינוך והכשרה – רעיוניות ופוליטיות – של שדרת המנהיגות המובילה את המחנה הפרוגרסיבי-ליברלי בישראל.
משימתו של המרכז הרעיוני היא לתרום לפיתוח מנהיגות מסורה, בעלת זהות מגובשת, קו רעיוני ברור, ומוסדות שונים עבור הציבור הדמוקרטי-ליברלי בישראל.

החוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב מציע מסלולים ייחודים והתמחות באמנות ישראלית ובהיסטוריה ותאוריה של הצילום למן התואר הראשון ועד לתואר השלישי. כמו כן, מציע החוג לימודים באמנות אסייתית ובאמנות גלובאלית. על סגל ההוראה נמנים מרצים שהם חוקרים בעלי שם בארץ ובעולם וצוות צעיר ודינאמי, אשר למד ועבד במוסדות אקדמיים ומכוני מחקר מובילים בארץ ובחו"ל.

לוין אמנות, חברה ותרבות העניקה תרומה מכוננת למכינה הקדם צבאית לנוער בסיכון, הממוקמת לחוף הים של בית ינאי ועוסקת בחינוך והכשרה של בנים ובנות לחיים בחברה הישראלית ולשירות בצה"ל. לצד ההכנה לשירות בצה"ל, המכינה מחנכת למנהיגות וערכים חברתיים ולתרומה חברתית ומעורבות בקהילה. המכינה חותרת למימוש החזון של צמצום הפערים החברתיים באמצעות חיזוק נוער מהפריפריה החברתית והגברת תחושת שייכותו לחברה הישראלית. כמו כן מעניקה המכינה ידע רחב, תורמת לחיזוק בטחונם העצמי של הנערים והנערות ומעודדת אותם למימוש עצמי. במסגרת חינוכם לומדים בני הנוער על זהות יהודית וישראלית, עוברים קורס בידיעת הארץ ונחשפים לאירועי תרבות שונים. כמו כן, הם מתנדבים בקהילה במסגרות שונות כבית הגלגלים בהרצליה, בית הילדים בחדרה, אקי"ם, בית אבות בנתניה, לקט ישראל ומוסדות נוספים. במסגרת המכינה בונים ומתפעלים בני הנוער חברה דמוקרטית ומנהלים חייהם עצמאית באמצעות תקנון שקבעו בעצמם, עורכים שיחות קהילתיות, מנהלים ועדות ועוסקים בפתרון סכסוכים. רבים מבוגריה של המכינה מצאו בשנים האחרונות את דרכם ליחידות קרביות שונות.

אשר נוסד בשנת 1964 הוא מוזיאון לאמנות עכשווית, המציג עבודות של אמנים ישראלים ובינלאומיים במגוון מדיומים: ציור, פיסול, צילום, וידיאו, קולנוע, אדריכלות, מיצב ומיצג. המוזיאון שואף לקדם ולטפח אמנים צעירים ובד בבד להעניק במה לאמנים ותיקים, שטרם זכו לחשיפה מוזאלית. התערוכות המוצגות במוזיאון מעלות קשת רחבה של נושאים ממרחב התרבות הישראלי, לצד סוגיות אוניברסליות, הנוגעות לחברה הגלובלית בעידן העכשווי, תוך שימת דגש על קידום גישות חדשניות ביחס לחלל המוזאלי ולפריצת מוסכמות מסורתיות וגבולות בין מדיומים אמנותיים שונים ואופני הצגתם. גישות אלה עומדות בבסיס הקו האוצרותי שהוביל המוזיאון החל מפתיחתו המחודשת בשנת 2000.

נוסד בשנת 1943 והחל משנות ה-90 של המאה ה-20 התבסס כאחד המועדונים המובילים בליגה הישראלית. המועדון יוזם פעילויות חברתיות משותפות עם הקהילה ונציגים שלו מבקרים במהלך השנה במחלקות ילדים בבתי חולים בשיתוף פעולה עם עמותת חיים. בכל משחק בית מקיים המועדון טקס קהילה, ובו הוא מארח ומחלק מתנות לילדים, חולים ואנשים הזקוקים לסיוע ולתמיכה מוראלית.

נוסד בשנת 1926 ולאחר תהפוכות ומשברים שליוו אותו בשנים האחרונות הפך למועדון אשר נמצא בבעלות אוהדיו. מלבד פעילותה של הקבוצה הבוגרת, המועדון מפעיל גם מספר רב של פעילויות קהילתיות וחינוכיות דרך כדורגל. זאת לרבות הדרכה וחינוך ילדים בתחומי הכדורגל, עידוד ספורטאים צעירים מוכשרים ופעילויות לטובת הקהילה.

המרכז לאמנויות הציור, שנוסד בשנת 2015 בתל אביב, חרט על דגלו הוראת ציור ורישום מתוך תשוקה גדולה לאמנות ולחשיבותה הבלתי נפרדת בחיים. המרכז מציע קורסים שנתיים, סדנאות והרצאות. מייסד המרכז ומרצה בכיר בו הוא איליה גפטר, אמן יליד 1980 שעבודותיו מוצגות באוספים פרטיים ברוסיה, בקנדה ובישראל.

קרן רונן נוסדה במטרה לקדם מוזיקאים צעירים בגיל ההתבגרות הנחשב לגיל המכריע למימוש כישרונות צעירים בתחום המוזיקה הקלאסית והמחול. הקרן הוקמה לזכרו של רונן ישראלי ז"ל. במהלך למעלה מעשרים שנות פעילותה הקרן תמכה בעשרות אמנים, רבים מהם מופיעים כיום בארץ ובעולם. לוין אמנות, חברה ותרבות תמכה בקונצרט הצדעה למדינת ישראל לציון שבעים שנות עצמאותה שנערך מטעם קרן רונן ב-14 במאי 2018 במוזיאון תל אביב לאמנות.

נוסד בשנת 1937 ביוזמתו ומיסודו של חבר הקיבוץ חיים אתר (1902 – 1953). עם פילוג הקיבוץ לעין חרוד איחוד ועין חרוד מאוחד הוחלט שהמוזיאון יישאר מוסד משותף לשניהם. המוזיאון עומד על חשיבות איסוף יצירות מקור של אמנים יהודים וישראליים, הצגתם של רפרודוקציות ואיסוף פריטי יודאיקה לצורך שימור זכר הקהילות היהודיות שנשמדו באירופה. יעוד נוסף של המשכן הוא לטפל בהיבטים שלא זכו לטיפול ראוי בתולדות האמנות הישראלית ולהוות בית לאמנים צעירים ופרויקטים חדשניים.

נוסד בשנת 2013 במכללה האקדמית תל-אביב יפו מתוך רצון למלא פער ארוך שנים שהיה קיים בהוראה ובחקר תולדות האמנות הישראלית באקדמיה הישראלית. הבית נוסד ביוזמתם של ד"ר גדעון עפרת ורודי בינט, המנהלת הראשונה של הבית. מסגרת אקדמית זו מאפשרת הרחבת אופקים והעמקת הידע על האמנות הישראלית לעוסקים בכתיבה, באוצרות, בניהול גלריות, באספנות ובניהול אוספים.

גלעד שליט הוא ישראלי שנחטף ב-25 ביוני 2006, בזמן שירותו הצבאי באזור כרם שלום, על ידי ארגון הטרור חמאס. הוא הוחזק בשבי ברצועת עזה במשך למעלה מחמש שנים. העמותה פעלה על מנת ליצור לחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות במדינת ישראל לצורך שחרורו מהשבי. פעילותה נסגרה עם השבתו של גלעד שליט ב-18 באוקטובר 2011 תמורת למעלה מאלף אסירים ביטחוניים שנכלאו בישראל.  

הוקמה בשנת 2007 והיא הגוף המוביל בהפעלת גמלאים מתנדבים במערכת החינוך ברחבי הארץ. העמותה מגייסת ומפעילה גמלאים לפעילות כ"תומכי חינוך והוראה", במטרה לסייע למערכת החינוך ולתרום לאיכות חייו ולרווחתו של הגמלאי. בכל יישוב בו מתקיימת פעילות של ידיד לחינוך, מרכז את הפעילות גמלאי, מתנדב מהמקום, לרוב בעל ניסיון משמעותי במערכת החינוך.

סטודיו למשחק ניסן נתיב נוסד בשנת 1963 בתל אביב על ידי איש התיאטרון ניסן נתיב ז"ל במטרה להכשיר את הדור הבא של התרבות הישראלית. לאורך השנים בית הספר מהווה חממה להכשרת שחקנים ויוצרים למגוון רחב של תחומי הבמה, מתיאטרון, דרך קולנוע וטלוויזיה ועד בימוי וכתיבת מחזאות מקורית. ערכי הסטודיו, אותם התווה ניסן כבר בתחילת דרכו הינם: חדשנות, יצירתיות, משחק כאמנות קבוצתית, ולמידה באווירה מאתגרת ותומכת. במהלך שנות השמונים, בעקבות חזונו של ניסן להוציא את אומנות לימודי המשחק מעבר לגבולות תל אביב, הוקם סטודיו נוסף בירושלים שעד היום מהווה חלק משמעותי במרחב התרבות הירושלמי ומעבר לו. 

אירועי תרבות מגוונים המתקיימים ברחבי העיר תל אביב לרווחת תושביה ומבקריה הרבים.

תיכון לבנות (כיתות ט – יב) המאכלס מדי שנה כ-600 בנות. בית הספר מאפשר גם לימודים של אימהות צעירות ומעניק להן את המעטפת הנדרשת לשמירת ילדיהן בזמן הלימודים. רבות מן המסיימות את בית הספר ממשיכות ללימודים גבוהים. בזכות תורמים חיצוניים, ביניהם לוין אמנות, חברה ותרבות, הוקמה בבית הספר לראשונה מעבדה למדעים.

"שיח שלום" הוא פרויקט שהוקם בשנת 2010 וזכה עד כה להפגיש כמה קבוצות מובילות של אנשי רוח, תרבות ויצירה, רבנות והנהגה ציבורית מהימין והשמאל מתוך מגמה לכונן סוג אחר של שלום."שיח שלום" מאפשר חלל פנוי לחממה לרעיונות חדשים; הוא מאפשר ליבונם של רעיונות שיש להם רגישות לממד המטה-נרטיבי של משנותיהם של המשתתפים בשיח; הוא מעודד דיונים נועזים ביחס למושגי "המדינה" ו"הלאום". "שיח שלום" מבקש להציע בפני בני-פלוגתא באשר הם אפשרות חדשה-ישנה לשלום (בהקשר הישראלי-פלסטיני ובהקשרים כלליים יותר), שטמון בה יותר מההישג המעשי גרידא של "יישוב סכסוכים".

עמותת "הרי ירושלים" מספקת בית חם וטיפול ייחודי לילדי קצה בגילאי 7-15, בנים ובנות בסיכון גבוה, לרוב מרקע קשה של משפחות הרוסות עם בעיות של אלימות, הזנחה והתעללות פיזית ונפשית הסובלים פגיעה נפשית קשה, המלווה בהפרעות התנהגות וקשיי למידה, ואשר אינם מצליחים להשתלב במסגרות טיפוליות אחרות. הילדים מופנים באמצעות משרד הרווחה (שרות ילד ונוער) מכל חלקי הארץ. באמצעות שיטת טיפול ייחודית, הכוללת טיפול של לפחות 3 שנים, אלפי ילדים שוקמו וזכו בעתיד טוב יותר. כמעט 70% מבוגרי המוסד ממשיכים לשירות צבאי, ללימודים, לעבודה ולחזרה למעגל החיים הנורמטיבי בחברה הישראלית.

עמותה שאוגדת בתוכה מוסדות חינוך – תלמוד תורה לבנים ובית חינוך לבנות בליווי מערך הכשרת מורים והדרכת הורים. העמותה הוקמה בשנת תשע"ז ע"י הורים ואנשי חינוך שביקשו לקדם הקמת מערך חינוכי תורני ייחודי בירושלים עיה"ק, הנותן מענה מסורתי, מעמיק בצורה רבת תחומים. את העמותה מנחה ומלווה, הרב גדעון הולנד.

תמיכה בספר "המשותף קיבוץ: אמנות מן הצד השמאלי 1978 – 1988", פרי מחקר של טלי תמיר, אוצרת והיסטוריונית בכירה של אמנות ישראלית. הספר משחזר את הפעילויות והתערוכות השונות של קבוצת "המשותף קיבוץ" בעשר שנות קיומה (1978 – 1988) ואת פועלם של אמני הקבוצה: דב הלר (נירים), יעקב חפץ (אילון, במקור), חיים מאור (גבעת חיים-מאוחד), יוסף הוכמן (געש), טולי באומן (עמיר), דב אור נר (חצור) ויובל דניאלי (המעפיל) – כולם (מלבד מאור) – אמני הקיבוץ הארצי שפעלו ברוח השומר הצעיר ומפ"ם ההיסטורית.

ארכיון דן אלמגור, הכולל חילופי מכתבים והתכתבויות, כתבי יד של פזמוניו ותרגומיו של דן אלמגור, חומרים הקשורים לתכניות הרדיו והטלוויזיה שערך והגיש, חומרים הנוגעים למחקריו האקדמיים בתחומי שירת ספרד והספרות העברית החדשה וכן כרטסות ורשימות הנוגעות לפעילותו הבלשנית של אביו, זאב אלבלינגר.

בספרו לא כנענים, לא צלבנים: מקורות המיתולוגיה הישראלית (מכון שלום הרטמן; אוניברסיטת בר־אילן; כתר, 2008 ) פרשׂ ההיסטוריון פרופסור דוד אוחנה את הנחתו המקורית כי הציונות היא תשובה הן להתרסה הכנענית כי “אנחנו רק מכאן” והן לאנלוגיה הצלבנית כי “אנחנו לא מכאן”. בספר המשך זה, גם כנענים גם צלבנים ‒ מסותיי בארץ־ישראל שראה אור תודות ללוין אמנות, חברה ותרבות, מוצגת טענתו החדשה והמאתגרת כי בעקבות הכיבוש המתמשך מאז 1967, מתחוללת מוטציה גנטית בגוף הציוני, שבו משתולל גֶן מסוכן, שהוא גם כנעני גם צלבני. 

אותות רחוקים של אור

'אותות רחוקים של אור' משלים את סדרת הספרים שהוציאה עד כה לאור עמותת 'זלדה ויצירתה' ('ציפור אחוזת קסם' ו'גני האין'). גם הספר הנוכחי כולל מבחר מרשימותיה, משירתה, מכתביה ומציוריה של המשוררת זלדה, אך מתגלים בו מרחבים חדשים של יצירה שלא נודעו עד כה. הספר זכה לסיוע לוין אמנות, חברה ותרבות; מכון שז"ר וקרן משפ' אלבאום.

לרכישת הספר לחצו כאן.

קריאה נוספת

Scroll to Top
דילוג לתוכן