אודות האנתולוגיה
"וינה 1900 – פריחה על סיפה של תהום" מציגה את וינה, בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית בשלהי המאה ה-19, כאחד מהמרכזים שהצמיחו ועיצבו, לטוב ולרע, את המאה ה-20. האנתולוגיה מתמקדת בהשפעותיה על עיצוב זהויות קולקטיביות, תפיסות עולם ונפשו של האינדיבידואל באותה העת.
לרבים המחשבה על וינה נוטה להתחבר לטעם המתוק של אפפל-שטרודל וזאכר טארט, אבל העיר רחוקה מלהסתכם בדברי מאפה קלאסיים. בשנים הקריטיות שבין סוף המאה ה-19 לבין פרוץ מלחמת העולם הראשונה, וינה היתה בירה רבגונית של קיסרות מרובת מוצאים אתניים ולאומיים, מוקד למהגרים ממגוון קבוצות דתיות ואתניות, ואבטיפוס של עירוניות מודרנית. בתקופה שאופיינה בשינויים פוליטיים, חברתיים, תרבותיים וכלכליים משני סדרי עולם, הגיוון התרבותי-חברתי שבה מיצב את וינה כמרכז תרבותי ואמנותי מהמשפיעים והתוססים באירופה.
באותה עת הנצה ופרחה בוינה תרבות גבוהה ומתוחכמת, חדשנית ותזזיתית – המוזיקה של גוסטב מאהלר וארנולד שנברג, הציורים של גוסטב קלימט ואגון שילה, הארכיטקטורה של אדולף לוס, הספרות של ארתור שניצלר והפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד. על רקע הפריצה התרבותית והכלכלית חסרת התקדים שהיהודים חוו בוינה, והתעוררות התנועות הלאומיות ברחבי אירופה, נולדה שם גם הכתיבה החזונית של תאודור הרצל וצמחה הציונות המדינית.
מאידך גיסא, היו לה לוינה גם צדדים אפלים ומסוכנים. ההתנקשות בארכידוכס פרנץ פרדיננד, יורש העצר של קיסרות אוסטריה ובאשתו סופיה דוכסית הוהנברג בידי גברילו פרינציפ, והאנטישמיות שגדלה בה פרא; אלה ועוד היו צללים שעלו וכיסו עד מהרה את אירופה ואת העולם כולו.
המאמרים המרכיבים את האנתולוגיה חושפים תמונה מורכבת זו ומציגים את וינה גם כמקרה ייחודי ואב טיפוס של אורבניות מודרנית, אך גם כחלק מתופעה כלל־אירופית.
אודות העורכות
רינה פלד היא דוקטור להיסטוריה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בעלת תואר שני בתולדות האמנות והקולנוע מהסורבון. היא ציירת, חברה באגודת הציירים והפסלים ובגלריה השיתופית אגריפס 12 בירושלים. פלד חיברה את הספר "האדם החדש של המהפכה הציונית, השומר הצעיר ושורשיו האירופיים" שראה אור ב-2002 בהוצאת עם עובד.
שרון גורדון היא דוקטור להיסטוריה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. היא חוקרת מחשבה כלכלית-פוליטית, דת וכסף באוסטריה וגרמניה של המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. גורדון היא גם מקימה ומנהלת-שותפה של "רמה – רשת מדעי הרוח והחברה".
